במאמר זה על שימוש בשיחים בגן.
שימוש בשיחים – במיוחד פורחים נעשה נפוץ מאוד בימינו.
כל זה התחיל בשנת 1883 כאשר
וויליאם רובינסון כתב במהדורה הראשונה של הספר THE ENGLISH
FLOWER GARDEN : אם עשירית מהעבודה והמאמץ
שמושקעת בערוגות בגן ע"י שימוש בצמחים עונתיים ושאר צמחים שעולים
בגרושים היתה מושקעת בשיחים פורחים יהיו הגינות שלנו מוצלחות
יותר.
עדיין עם כל מה שעשו רובינסון
ותלמידתו גירטרוד ג'קיל שתרם לחיסול השימוש בצמחים עונתיים לרוב בצבעים צעקניים
בתוך צורות גאומטריות, עדיין הם לא הוחלפו מייד בשיחים פורחים.
האופנה עברה לשימוש בעיקר ע"י
צמחים עשבוניים רב שנתיים במיוחד ע"י תרומתה של גברת ג'קיל לכך.
אמנם היתה פחות עבודה נדרשת מאשר
בשימוש עם צמחים עונתיים,
אך עדיין היתה עבודה רבה: ניקוי,
עישוב, תמיכה, שתילה מחדש כל כמה שנים וכדו'.
אחר כך הגיעו שנות השלושים של המאה
ה20 ופחות ופחות בעלי גינות יכלו להרשות לעצמם לשלם לטיפול כזה יקר. הטרנד הזה הלך
והתרחב במיוחד באחוזות הגדולות וכמעט בכל מדינה.
שיחים נעשו נפוצים בדרך אגב בעיקר
מפני שחסכו עבודה, ולא בגלל שהיו רצויים בגינות.
שיחים היו מאפיין חשוב בגנים
הויקטוריאניים, אך היו מוגבלים לשיחים ירוקי עד ומשעממים למרות שמאקלמי
ומפיצי צמחים היו מביאים במשך שנים מגוון רחב של שיחים שונים מאסיה למגדל
הצמחים המערבי.
המשך איסוף צמחים שונים הלך והתחזק
עם מלחמת העולם השנייה , ומפתחי הצמחים התעסקו יותר ויותר בפיתוח זנים דקורטיביים
יותר. בסופו של דבר בשנות החמישים של המאה ה20 הלך ונעשה מגוון רחב ביותר של
שיחים לשימוש בגן.
השיחים נעשו פופולאריים יותר ויותר
וגננים רבים עברו לשימוש בהם בעיקר בגלל כמה סיבות: הם היו קלים לגידול, צריכים
אחזקה נמוכה,חיים שנים רבות, ונותנים צבע ועניין כל השנה.
מעבר לשאלה הבסיסית האם השיח
המסויים יצליח בגינתך או לא, יש לבחור את השיחים לגינה על פי השיקול מה יתרמו
לתמונה הכללית של הגן. המופע שלהם והעובדה שהם בדרך כלל הצמחים הגדולים בגן
תורמים לכך שהם האלמנטים המבניים החשובים בגן, ונותנים שונות של גובה ועניין וגורמים
לאיחוד של סכמת הגן לאורך כל עונות השנה.
שיחים מעבר לפריחה והעלווה ממלאים
את החלל, מרככים קצוות חדים ופינות של הבניין והקירות. הם יכולים להסתיר מראות לא
רצויים מעבר לגן.
כל הדברים האלו גורמים לכך שחשוב
לשים לב למאפיינים השונים של השיח: האם הוא נשיר או ירוק עד , צבע העלווה
והענפים, האם יש לו פריחה או פירות ואם כן באיזה צבעים ובאיזה עונות. חשוב
מכל אלה הוא צורתו הכללית של השיח וצורת הגדילה- האם הוא צר או רחב ,מעוגל, בכותי
וכו' וכמו כן האם משתרע או זקוף וכו'.
במקרים רבים יופי העלווה
וצורת השיח חשובים מספיק בשביל לתפוס מקום בגן ופחות חולפים מאשר הפריחה של השיח.
באופן כללי ניתן לחלק את השיחים
לשני סוגי תפקידים: הכוכב ושחקני המשנה. שיח הכוכב בזמן שהוא בשיאו הוא השיח
שיעמוד לבדו בעמדה שתיבחר בזהירות- אולי על הדשא למשל- היכן שיוסיף לתוכנית הכללית
ויפרח באותו הזמן.
שיח המשנה יתאים יותר בקבוצות של 3
,5 או 7 וכדו'.
בנוסף לכך ישנם השיחים שיתאימו
לערוגה מעורבת עם פרחים ועשבוניים, ולגביהם מספר דברים: דבר ראשון הם יחסכו עבודה
ע"י שיגדלו עד צמוד לקרקע וימנעו עשבייה
. הם צריכים
לא להיות בולטים מדי אלא משתלבים טוב עם הרב שנתיים, עונתיים או צמחי הפקעות שלידם
וצריכים להוסיף משהו לאותם הצמחים.
עם כל זאת צריכים גם לתרום משהו
משל עצמם בצורה ובעלווה.
תכנון ערוגת השיחים:
אחד היתרונות בשימוש בשיחים בגן
הוא בכך שניתן ליצור ע"י שימוש בהם בתכנון נכון מופע מעניין לאורך כל השנה,
גם מעבר לתקופת הקייץ בה פורחים רוב הרב שנתיים.
שיחים יכולים לפרוח בכל חודש
מחודשי השנה, וירוקי העד יכולים לתת עניין גם בחורף. ולאורך כל השנה.
אתה לא צריך להסיק מזה שיספיקו לך
12 שיחים ליצירת תצוגה מעניינת מינואר עד פברואר. דרוש יותר מכפול מזה. כמו כן יש
להשאיר מרווחים מספיקים בין השיחים אם רוצים תוצאה טובה. דבר זה דורש חלל גדול
ולכן זה מתאים בגינה
גדולה.
אם יש לך את המקום הנדרש, ניתן
ליצור קבוצות שיחים עבור כל אחת מעונות השנה. ניתן גם לתכנן מראש שתמיד יהיה שיח
כלשהוא בפריחה בחלק כלשהוא של
הגן.
כדאי ליצור קבוצות שיחים שונים שיתנו עניין באותה עונה של השנה. ביניהם ניתן
לשלב את ירוקי העד במיוחד המגוונים(ירוק לבן) שמוסיפים עניין.
ביצירת מראה מעניין צריך גם
לחשוב על מופע מעניין גם בהסתכלות לגן מהבית בימי החורף.
ניתן גם ליצור עניין ע"י
ניגודים בצורות ובמרקם השיחים.
כדי להפיק את התוצאה הטובה ביותר
כדאי להשתמש בשיחים בעלי עניין ממספר מרכיבים כמו פרחים וגם פירות ועלווה
אטרקטיבית.
שתילת צמחים משתרעים נמוכים בין
השיחים גם יכולה להוסיף עניין.
כמו כן בשנים הראשונות עד שהשיחים
מגיעים לגודלם הרצוי, ניתן לשתול ביניהם רב שנתיים שונים כדי למלא את השטח, ולעקור
אותם עם גדילת השיחים.
קווי ערוגה מתעגלים הם בד"כ
יותר יפים מישרים, אך בגינה קטנה לעתים לא ניתן להמנע מכך. ניתן לשבור מראה זה
ע"י ענף בולט פה ושם שנשמר מעל פני הקרקע.
כמובן שהשיחים הגבוהים ביותר יהיו
באחורי הערוגה. בשתילת השיחים יש לשמור מרווחים למטרת גדילה עתידית וכך להמנע
בהמשך מגיזומים מיותרים. בכך גם נימנע בעתיד ממראה של עומס יתר בגן., בעייה נפוצה
בגינות.
ניתן להשתמש בירוקי העד כששתולים
מאחור ומהווים רקע ירוק לשיחים הפורחים שלפניהם.
שיחים ניתן לחלק גם לפי גודלם:
גדולים, בינוניים או קטנים ואפילו קומפקטיים. בגינה קטנה לא כדאי להשתמש בשיחים
גדולים שיגרמו למראה של גינה קטנה עוד יותר ממה שהיא.
המאמר נכתב ע"י משה שקלנובסקי
רב-שנתי גינון ואדריכלות נוף
עיצוב והקמת גינות
0547-973422
הערות ותגובות יתקבלו בברכה
